קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ ואח' נ' פק חלמיש

פסק דין

1.התובעות תובעות את הנתבעת לתשלום כספי בסך 3 מליון ₪.

הנתבעת הגישה בקשה להורות לתובעות להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת, בסכום שלא יפחת מ-30,000 ₪.

התובעות הודיעו בתגובתן, כי מבלי להודות בטענות הנתבעת, הן מסכימות להפקיד ערובה בסכום של 30,000 ₪.

בהתאם לכך ניתנה על ידי החלטה ביום 16.3.11, כי על התובעות להפקיד את הסכום האמור (להלן – הערובה) בתוך 30 יום.

הערובה לא הופקדה במועד שהוחלט עליו.

ביום 3.5.11 הגישה הנתבעת בקשה למחיקת התביעה בשל אי-הפקדת הערובה, ולחילופין היא הציעה לחייב את התובעות להפקיד את הערובה בתוך 7 ימים.

ביום 12.5.11 הגישו התובעות בקשה – בהסכמת הנתבעת – להאריך את המועד להגשת ערובה ב-14 יום נוספים, וביום 15.5.11 ניתנה על ידי החלטה המאריכה את המועד כמבוקש.

ביום 6.6.11 הגישה הנתבעת בקשה נוספת למחיקת התביעה, ושוב הציעה להאריך את המועד בשבעה ימים.

הבקשה הועברה לתגובת הנתבעות, ובתגובתן הן ביקשו להאריך את המועד ב-21 יום.

בקשה זו הועברה לתגובת הנתבעת, אשר נתנה את הסכמתה לארכה הנוספת, ובלבד שזו תהיה הארכה האחרונה.

ביום 28.6.11 ניתנה על ידי החלטה המאריכה את המועד להפקדת הערובה, עד ליום 15.7.11. בהחלטתי ציינתי כי זוהי הארכה האחרונה, וכי אם לא תופקד הערובה במועד זה תימחק התביעה.

ביום 18.7.11 הגישה הנתבעת את בקשתה הנוכחית למחיקת התביעה, תוך חיוב התובעות בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

2.תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מסמיכה את בית המשפט לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע.

כאשר התובע הוא חברה, כמקרה דנן, קיימת סמכות לבית המשפט לצוות על הפקדת ערובה גם על פי סעיף 353א' לחוק החברות, תשנ"ט-1999.

תקנה 519 (ב) לתקנות הנ"ל קובעת:

"לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה...".

התובעות לא ביקשו, וכמובן לא הורשו, להפסיק את התובענה.

התובעות לא ניצלו את כל הארכות שניתנו להן להפקדת הערובה, אשר נקבעה כאמור בהסכמתן.

הנתבעת גילתה אורך רוח הראוי לציון בהסכמותיה החוזרות ונשנות לבקשות התובעות להאריך להן את המועד להגשת ערובה.